{"source":"Free Chord Book","source_url":"https://www.free-chords.com","license_note":"Free for personal use. Lyrics and compositions © their respective songwriters and publishers.","tab_id":10070416,"song":"איש המפוחיות","artist":"טל סונדק","content_type":"chord","tab_type":null,"url":"https://www.free-chords.com/song/11660354-איש-המפוחיות-chords-by-טל-סונדק/","api_url":"https://www.free-chords.com/api/v1/songs/10070416?type=chord","rating":null,"votes":null,"content":"מעיר לעיר, מכפר לכפר הוא נע ונד\nעם מפוחית של פה ומפוחית של יד\nעם צרור ישן של עור נקוב ומחורר\nואיפה שמחשיך עליו-נשאר,ושר\nזמירות וניגונים, שירים וגוזמאות\nעם ידיעות וחידושים והמצאות\nואגדות ומשלים בחרוזים\nרזים, סודות ומסרים ברמזים\nהוא שר, ומנגן בשתי מפוחיות\nאחת בשביל לצחוק, אחת בשביל לבכות\nתרצה- תטיל מטבע כסף אל הצרור\nאומר שהוא, בסך הכל, מעין צינור\nתזמין אותו לכוס שיכר\nישיר לך בקול ניחר\nבשמץ קצב, שמץ עצב\nאת שירך\nאבי גורש לצפון סיביר לכפר קטן\nאמי גורשה לדרום אורל, אוזבקיסטן\nעוד לא הספיקו לגלות את ליבותם\nוטרם התוודעו על את אהבתם\nמזחלת מגיעה לכפר בקצה סיביר\nעם צליל מפוחיות בלילה הבהיר\nהן מביאות שמועות מהדרום החם\nדרישות שלום ומסרים מדם אל דם\nניגש אליו בחור צעיר\nהאם תואיל להעביר-\nהתאהביני?‏\nאנא,עניני,בתוך השיר..\nלנסוע כך, מקצה סיביר עד דרום אורל\nנראה יותר כמו עונש, כמו מכת גורל\nאם הוא בורח-לא אשאל ממה, ממי\nכי הוא החוט של אהבת אבי-אמי\nשרות, שרות מפוחיות\nאם צוחקות, אם בוכיות\nוהשומעת\nחיש יודעת, אות לאות\nיואיל כבודו להעביר\nלאיש צעיר בקצה סיביר\nהאם אוהבת..\nכן, חושבת (בכל אופן)‏\nכך השיר...\nהשתחררו, ונפגשו, והתחתנו\nובין כל הכלי- זמר ששתו, נגנו\nהיה אחד אביון, עם שתי מפוחיות\nשל פה,של יד-אם צוחקות, אם בוכיות\nמעבר:\nואין יודע עד היום\nלאן הוא נעלם פתאום\nאבל הזמר בא אל גמר\nבשלום....","plain_text":"מעיר לעיר, מכפר לכפר הוא נע ונד\nעם מפוחית של פה ומפוחית של יד\nעם צרור ישן של עור נקוב ומחורר\nואיפה שמחשיך עליו-נשאר,ושר\nזמירות וניגונים, שירים וגוזמאות\nעם ידיעות וחידושים והמצאות\nואגדות ומשלים בחרוזים\nרזים, סודות ומסרים ברמזים\nהוא שר, ומנגן בשתי מפוחיות\nאחת בשביל לצחוק, אחת בשביל לבכות\nתרצה- תטיל מטבע כסף אל הצרור\nאומר שהוא, בסך הכל, מעין צינור\nתזמין אותו לכוס שיכר\nישיר לך בקול ניחר\nבשמץ קצב, שמץ עצב\nאת שירך\nאבי גורש לצפון סיביר לכפר קטן\nאמי גורשה לדרום אורל, אוזבקיסטן\nעוד לא הספיקו לגלות את ליבותם\nוטרם התוודעו על את אהבתם\nמזחלת מגיעה לכפר בקצה סיביר\nעם צליל מפוחיות בלילה הבהיר\nהן מביאות שמועות מהדרום החם\nדרישות שלום ומסרים מדם אל דם\nניגש אליו בחור צעיר\nהאם תואיל להעביר-\nהתאהביני?‏\nאנא,עניני,בתוך השיר..\nלנסוע כך, מקצה סיביר עד דרום אורל\nנראה יותר כמו עונש, כמו מכת גורל\nאם הוא בורח-לא אשאל ממה, ממי\nכי הוא החוט של אהבת אבי-אמי\nשרות, שרות מפוחיות\nאם צוחקות, אם בוכיות\nוהשומעת\nחיש יודעת, אות לאות\nיואיל כבודו להעביר\nלאיש צעיר בקצה סיביר\nהאם אוהבת..\nכן, חושבת (בכל אופן)‏\nכך השיר...\nהשתחררו, ונפגשו, והתחתנו\nובין כל הכלי- זמר ששתו, נגנו\nהיה אחד אביון, עם שתי מפוחיות\nשל פה,של יד-אם צוחקות, אם בוכיות\nמעבר:\nואין יודע עד היום\nלאן הוא נעלם פתאום\nאבל הזמר בא אל גמר\nבשלום....","chords":[]}